חם לכם? עכשיו תדמיינו שאתם בשנות החמישים בערבה, בלי מזגן…
סיפור ההתיישבות בערבה מתחיל עם הקמת תצפית חקלאית בשם עברונה. זאב דור סיני ז”ל הגיע לעברונה להיות יועץ חקלאי וכך הוא מתאר בספרו:
“עם קום המדינה, משנכבשה אילת והיה בה רק הצבא, יום אחד קיבלתי מכתב…בו התבקשתי להתייצב בפני דוד בן גוריון. לא ידעתי פשר ההזמנה והייתי נבוך ונרגש כאחד לקראת פגישתי עם המנהיג הנערץ.
בבואי אל בן גוריון הוא פרש לפני תוכנית לישוב הערבה ואמר:
“עלינו לדעת אם בשטח העצום של הערבה יש אפשרות ליישב יהודים ואם יוכלו להתפרנס מחקלאות…בלי יסוד התיישבותי לא נוכל להחזיק בשטח עצום זה.”
“בספטמבר 1950 ירדה לערבה שיירה של משאיות, מקום המצפה נקבע מרחק של 13 ק”מ צפונה מאילת…לפי הצעתו של בן גוריון נקבע שם המקום עברונה לפי הפסוק “ויסעו מיטבתה ויחנו בעברונה” במדבר ל”ג.
יחד איתי ירדו עוד 13 בנים ו-5 בנות, כולם בני עדות המזרח מפרברי תל אביב…עד מהרה מצאתי עם הצעירים שפה משותפת.”
זרענו עשרות זנים של דגנים, קטניות וירקות שונים וחיכינו בחרדה לנביטות. היינבט הזרע?
לא עבר זמן רב ובערבה העצומה, כולה צהובה ושרופה, נוצר כתם ירוק יחיד.
שמחנו מאוד כשצמח האבטיח הראשון ושלחנו אותו לבן גוריון.”
עברונה הקטנה, אשר היום איש אינו זוכר את קיומה, היתה הראשונה בה נבדקו אפשרות לגידולים חקלאיים בערבה והיא גם שימשה יסוד להקמת קיבוץ יטבתה.”
בהיאחזות עברונה 1950 קרדיטים: פיץ שגיא, יטבתה
לעוד תמונות מדהימות מעברונה הכנסו לסיפור מקומי חבל אילות
