מהי הדרך הכי טובה לעלות כיתה?

מהי הדרך הכי טובה לעלות כיתה? תשאלו את חברי קיבוץ צובה
עד שנות ה- 80 כשהיתה עדיין לינה משותפת, היו יושבים ילדי הגן על המיטה שלהם והיו מעבירים אותם מבית הילדים אל הגן. לילדים שסיימו את הגן ועלו לכיתה א’ היה טקס קבוע. הם היו נישאים על הכתפיים של אחיהם הגדולים או ההורים לכיתה בה גרו ולמדו
כשבית הספר עבר לבית ספר אזורי, היה צריך לערוך טקס חדש.
בטקס, עומדות כל הכיתות במפקד כשכל כיתה “מסומנת” באות שלה: כיתה א’ ב’ וכך עד י”ב. ילדי הכיתה היו זזים ו”עוברים” לכיתה החדשה שלהם. ילדי י”ב החזיקו את מפתח בית הספר.
הטקס נערך כך שכולם עוברים מכתה לכתה ומתפנה מקום ריק – כיתה א’. אז האלפים היו נכנסים. היו קוראים לכל אחד בשמו, הוא היה רץ עד שכולם התקבצו ככיתה.

בתמונה: אחים בטקס העלייה לכיתה א
באדיבות ארכיון קיבוץ צובה

בטקס העלייה לכיתה א‘ בקיבוץ צובה
קרדיטים: ארכיון קיבוץ צובה

קצת עלינו

השקענו מחשבה ועבודה מרובה בפיתוח “סיפור מקומי”. הרעיון שלנו היה לבנות כלי שמאפשר לתעד את חיי הקהילה לייצר יחד את ספר זיכרונות המקומי!

חיפוש

הרשמה לניוזלטר

פוסטים אחרונים

צרו קשר
close slider

סיפור מקומי

חברת “סיפור מקומי” נולדה בעקבות האהבה שלנו להקשיב ולתעד את האנשים שמאחורי הסיפורים, הנושאים איתם זיכרונות וידע שחשוב לנו לשמר.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן